Thursday 10 October 2013

ישראל בפיתה

אנחנו הישראלים זן מיוחד. לא שאני חושבת שאנחנו טובים, חכמים או מוצלחים יותר מאשר הסובבים אותנו, אלא שלא משנה באיזו מדינה בחרנו לחיות או לגור בה לכמה שנים תמיד נחפש את המוכר לנו. אותו "המוכר" הוא חברים ישראלים, תרבות ישראלית שמדי פעם מגיעה (זמרים, קומיקאים וכד') אבל הדבר שהכי מדבר אלינו והדבר אליו אנחנו הכי הכי מתגעגעים הוא האוכל הישראלי. אני לא מתכוונת לארוחות משפחתיות או למנגל בפארק הירקון, אלא למה שנקרא "אוכל רחוב ישראלי". לא משנה כמה האנגלים ינסו, השווארמה שלהם תמיד תראה (לי לפחות) כמו גוש שומן שנמצא על המוט יותר מדי זמן, השיפודים לעולם לא יונחו בלאפה שמצליחה להחזיק את כל תכולתה וגם להיות טעימה בו זמנית, ועל החומוס אין בכלל מה לדבר, הוא בכלל לא מתקרב לטעם המופלא של החומוס בארץ (יסלחו לי חובבי חומוס הקופסא). לנו הישראלים אוכל הוא דבר שלא עושים ממנו הרבה טררם אבל הוא חייב להיות מעולה! כולם מכירים את הסביח בפרישמן, את פלאפל הקוסם, ושאר נקודות ציון קולינריות הפזורות בכל הארץ וכמובן הויכוח הניטש אצל מי השווארמה הכי טעימה.

בשבת האחרונה, לאחר לילה נטול שינה לחלוטין משום שפיצקוש החליט ש 2 בלילה זה זמן מעולה להתחיל בו את היום שלו, היה לנו יום ישראלי למהדרין. בבוקר נפגשנו עם כמה זוגות חברים וילדיהם במרכז היהודי החדש והסופר מפואר שנפתח בשכונת ווסט המפסטד ( שכונה שדומה במקצת לרמת אביב, לא "בועטת" כמו תל אביב, אבל יש מה לעשות בה).הגענו לשיעור מוסיקה שנערך לילדים ואנחנו עם עיניים טרוטות שינה ורצון עז להשתחל בחזרה למיטה... התפנקנו בקפה ובילינו את השעה הקרובה בשירת שירים  עליהם גדלנו גם אנחנו.

הבוקר עבר לו והגיעה שעת ארוחת הצהריים. כל מה שהתחשק לי (פרט מלחזור למיטה) הוא לאכול, ולא, אני לא מתכוונת לבשל עכשיו שום דבר. לפני כמה חודשים נפתח מקום קטן עליו כבר יצא לי לשמוע המון המלצות מכמה אנשים- "שניצל". כמה שזה בא לי בזמן, ב 10 דקות הליכה בין המרכז היהודי למסעדה פנטזתי על שניצל בפיתה, ועל החומוס שנוזל מהצדדים...יאמי! כמה כיף שיש ישראלים שלוקחים את כל עניין האוכל ברצינות ומצליחים להביא לנו את הטעמים מהארץ שאנחנו כל כך אוהבים.

"שניצל" בבעלות זוג ישראלים נחמדים ביותר הוא מקום די קטן שנמצא במרכז העניינים של ווסט המפסטד המכיל כ 15 מקומות ישיבה בפנים ועוד כ 10 מקומות במרפסת, עיצוב מינימאלי, קופה רושמת ובר סלטים בדיוק כמו בארץ. חייבת להודות שלא הסתכלתי בכלל בתפריט ובאופן הכי טבעי פשוט הזמנתי: פעמיים שניצל בפיתה שבתוכה: חומוס טחינה, סלט, סלט כרוב וקצת חריף, צ'יפס אחד וקולה (18 פאונד). שאר החברים שלנו הגיעו גם כן ומילאנו כולנו את חלל המסעדה. כולם הזמינו את המנות שלהם, שניצל בצלחת, חזה עוף, צ'יפס בטטה וכד' והכול עם שירות לקוחות בעברית וחמימות נעימה של בעלי המקום. כולנו ליקקנו את האצבעות, בדיוק כמו בארץ!


השבת הזו הרגישה כמו גיחה קצרה לארץ רק בלי כל הבלגן שבטיסה, חבר'ה ישראלים, שירים בעברית של ילדות ישראלית ושניצל אחד בפיתה שהרגיש הכי בבית שיש. אפשר לבקש יותר מזה?

איך להגיע?
339 West End Lane , NW6 1RS London, United Kingdom
west hampstead tube station