פוסט ספיישל קרנבל חנוכה- טפאל

ספיישל- תחרות לביבות

מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד אהבתי לביבות. אני אוהבת  את תהליך ההכנה שלהן שכל המשפחה יכולה להשתתף בו, את הפרצוף המצחיק של מי שטועם את הבלילה הלא מבושלת וכמובן את התוצר המוגמר. אצלנו בבית אבא שלי היה אמון על המשימה בכל חג חנוכה (ולפעמים סתם כשמתחשק), כי אמא פשוט מעולם לא הצליחה להגיע לטקסטורה הנכונה של תפוחי האדמה ורמת הטיגון שהיא השילוב המדויק בין לביבה בעלת צבע זהוב וקראנצ'יות מנצחת. הלביבות שאבא הכין היו הכי הכי פשוטות- תפוח אדמה מגורר בפומפייה, קמח, ביצה, מלח ופלפל.

עם השנים התחלתי גם אני להכין לביבות, ולשמחתי "ירשתי" את יכולתו הנהדרת של אבא להכין לביבות בדיוק כמוהו. במרוץ הזמן יצא לי לטעום כמה וכמה גרסאות של לביבות בבתים של חברים וכד', אבל תמיד תמיד שמחתי לחזור לטעם המוכר והאהוב עלי מהבית.

בתחרות "קרנבל החנוכה בטפאל", נחשפתי לשלל נאה של מתכונים שונים, עם המון השפעות עדתיות, טיולים בעולם ובעיקר המון אהבה למאכל חג שהוא פשוט מאוד בבסיסו. אהבתי לבישול נובעת מהמון סיבות אבל העיקרית שבהן היא האפשרות לקחת מוצרים בסיסיים לחלוטין ולהצליח להפוך אותם למאכל טעים, מגרה וכזה שמצליח לחבר בין כולם.

המתכון המנצח שלי הוא המתכון של מיכל אנגלנדר- לביבות תפוחי אדמה ממולאות בבשר. מיכל סיפרה שהיא למדה את המתכון מאמא של חברה, ושהלביבות שלה הן בעצם ארוחה! כולנו מכירים את הערבים שהזמינו אותנו להדלקת נרות, וכל מה שהונח על השולחן היו סופגניות ולביבות, ובסוף הערב כולם רעבים? לדעתי הלביבות של מיכל יצליחו לפתור את הבעיה וכמובן לקצור מחמאות רבות.

 מיכל, כל הכבוד!