הופעה של טעמים - Made in Camden
לפני שנה עברנו האהוב ואני לעיר החלומות שלנו, לונדון. ממש תוך כמה חודשים לתוך מערכת היחסים שלנו ידענו שיבוא היום ונחיה יחד בעיר המופלאה הזו שיצא לנו להתאהב בה בהזדמנויות שונות בשנות הטיפש-עשרה שלנו. אני נמשכתי לאופנה, התרבות ואינסוף הטיפוסים השונים מכל העולם שאפשר לבהות בהם (בנימוס), והאהוב נמשך לסצנת המועדונים, הברים ותרבות האינדי שצמחה ממש ברחובות שבאופן הזוי במקצת נמצאים במרחק קצר מהבית.
אותם רחובות נמצאים בשכונת קמדן (Camden Town). קמדן היא אחת השכונות היותר צבעוניות, שמחות ועמוסות תיירים בלונדון- מהסיבה שהיא מציעה מגוון שווקים שיכולים לפנות לכל אחד מאיתנו. חשקה נפשכם במזוודה מתחילת המאה הקודמת? לא תצליחו לשרוד את החורף הקרוב בלי מעיל עור ופרווה שעיצובו הושפע משנות ה-60? אתם רעבים לאיזה אגרול מטוגן לעייפה? בדיוק אמא זרקה לכם את הטי-שרט השחורה (הדהוייה לגמרי) לפח? זהו המקום להשלים את החסר או פשוט לקנות שמונצע'ס שאח"כ לא תבינו למה קניתם אותם.
אבל עם כל הכבוד לשופינג בלונדון, בבלוג הזה עסקינן באוכל ומסעדות, ואני שמחה לבשר שיש מקום נפלא בו אפשר לאכול אחרי הסיור הכיפי אך עם זאת מעייף בשווקים ובין המוני האנשים שפוקדים את קמדן מדי יום. אם תתחילו את יומכם בתחנת הטיוב Camden Town ותמשיכו בהליכה צפונה לכל אורכו של רחוב קמדן (Camden high st) בסופו של דבר תגיעו לנקודת ציון חשובה נוספת בלונדון וזהו ה- Roundhouse. המקום היה בית חם להופעות של אמנים ולהקות עוד בתקופות שחלקנו היינו רוצים להיוולד בהן, וכיום מארח הופעות שלי גדולי האמנים של ימנו, תערוכות, מסיבות ואפילו חתונות.
ממש לא מזמן נפתחה בתוך המבנה העגול והמוזר למראה מסעדה ששמה –Made in Camden, שבמבט ראשון נראית פשוטה, ואפילו מצליחה להזכיר המראה שלה את הקפיטריות שמפקיעות מחירים שיש באולמות קונצרטים, אבל (הפתעה הפתעה) מסתבר שטעים פה כל כך!!!
עלי להתוודות שחלק מההנאה מהמסעדה נעוצה בעובדה שהיא במרחק הליכה מהבית- 4 דק' על השעון, וגם זה בהליכה איטית.
הגענו ביום ראשון בערב לכבוד יומולדת של חברה והיינו ר-ע-ב-י-ם. המקום לא היה מפוצץ כבכל ערב, בטח בגלל שלא היתה שום הופעה באותו יום (בדרך כלל המקום מפוצץ, וחייבים להזמין מקומות מראש). המסעדה היתה חצי מלאה ואני חייבת להודות שזה היה נהדר, לא הייתי במוד לרעש ותזזיתיות, התאים לי בול.
19:30: סוף סוף הצלחנו להבין איפה דלת הכניסה! נשמע מטופש אבל הדלת כאן היא לא הכי טריוויאלית למשתמש המצוי (נראית כמו דלת ליציאת חירום). מלצר צרפתי חביב מלווה אותנו אל עבר השולחן שלנו בפינה נעימה של המסעדה ממנה ניתן להשקיף אל הרחוב.
קיבלנו את התפריטים ולשם שינוי בא לי לשתות דווקא קוקטייל. אני אף פעם לא יודעת את שם הקוקטייל אותו מתחשק לי וגם אם אקרא מליון פעם את רשימת המרכיבים של המשקאות המופיעים בתפריט, אני לא יודעת לומר אם אוהב או לא אוהב את שקיבלתי. לכן, השיטה שלי היא לבקש "קוקטייל עם טעם לא חזק של אלכוהול ושיהיה פירותי", כך נוצר מצב שאין לי מושג מהו שם הקוקטייל (גם אם אמרו לי אני לא טורחת לזכור) אבל אני שותה משקה שטעים לי- ואני שומרת לעצמי את האופציה להחזיר את המשקה אם זה אינו מוצלח בעיני- אחרי הכל, הברמן לא קלע לטעם שהגדרתי לו....(תמימה, כזו אני).
המלצר הבין את בקשתי וקיבלתי קוקטייל בשם Alcolfrotic - משקה מבוסס ג'ין, ליצ'י, לימון וזסט תפוז (£8). המשקה היה לא רע, אבל גם לא "נפלתי". נעבור לאהוב שבחר יין (שכל אחד יתמקד במה שהוא מבין...) - בקבוק Carmenere מצ'ילה, יין אדום נעים וקליל שזרם בעדינות ועזר לנו להנות מהמנות שבאו אחר-כך (£23)
באנו רעבים, כבר ציינתי? המלצר המליץ לנו להזמין כמה מנות ראשונות לחלוקה בין ארבעתנו ומנה עיקרית לכל אחד. המלצר אמר ולכן נציית. סך הכל הזמנו עבור 4 אנשים, 6 מנות ראשונות ו- 4 עיקריות ו- 2 קינוחים, אז קדימה, בואו תצטרפו לשחיתות (או לפחות תקראו על כך).
מ', כלת היומולדת חשקה במרק כרובית (£4.5), אשר התאים מאוד לערב עם רוח קרה וטמפרטורות שמבשרות את בוא החורף הלונדוני כפי שהיו באותו היום. המרק היה סמיך מאוד ובעל טעם שמנתי שקיבל PUSH מרענן משמן הזית והצ'ילי שעיטרו את המרק עם הגשתו.
ג' הזמין 2 מנות ראשונות- האחת, כבד עוף בתיבול קארי המוגש על לחם בריוש, צזיקי, רימון, חמוציות ושקדים (£7). נשמע שילוב טעמים מעט מוזר... אבל אפילו לטעמי, בתור מי שאינה חובבת קארי בכלל, כבד העוף היה עשוי נפלא- לא ייבשו אותו, הוא היה טרי, וכל שאר מרכיבי המנה החמיאו לכבד. המנה שילבה כמה טקסטורות- שזה מאפיין שאני מאוד אוהבת. קיבלנו הכל במנה הזו- קראנצ'יות, רכות, חמוץ, מתוק, טעמים מהמזרח ועוד.
המנה השניה של ג' היתה סטייק שור בגריל המלווה בקומפוט של עגבניות ובצלים ופשטידת תפוחי אדמה עם גבינת גורגונזולה (גבינת עובש מצויינת) (£8). יכול להיות משהו לא טוב במרכיבים הללו? אני לא רואה איך אפשר לומר מילה רעה. הבשר היה רך ועדין (בשר שור מצריך בישול ארוך מאוד), הקומפוט היה מתקתק ומתובל בפלפל שחור שהקפיץ את הטעם בפה, ועל הפשטידה המציאו את המושג "אוכל מנחם" לטעמי.
גם האהוב הזמין 2 מנות ראשונות, בהתמקדות על "פרה נמוכה". אחת מהראשונות היתה מנת טרין חזיר המלווה בממרח צ'אטני העשוי משומר ודובדבנים, ורטוב איולי חרדל (£6.5). האהוב הוא חובב טרין ידוע, ותמיד יזמין כזה אם קיים בתפריט. המנה הזו הדגימה לנו כיצד טרין יכול להיות ממרח בשרי אך ללא כל הצורך בשומן ועוד תוספות שלא תמיד תורמות למרקם או לטעם במנה. ניתן היה להבין שהשף יודע מה הוא עושה- לא תמיד צריך לעקוב אחר כל חוקי הבישול הצרפתי ולבשל טרין על פי הספר, אלא אפשר לבשל באופן פשוט, לא מתיימר, ולכבד את הסועד בבשר נקי משומן, אשר תובל ובושל כראוי. הממרחים המצורפים החמיאו לטרין, ביס אחד מתקתק, ביס אחר עם חריפות עדינה וכמובן שניתן לשלב בין השניים.
המנה השנייה של האהוב היתה "בטן חזיר" עם כרוב אדום, חבושים ופירה שום עם רוטב מייפל (£8). החלק הטריקי בהכנת המנה היא פיסת השומן המונחת מעל הבשר שאמורה להיות קריספית ומתפצחת בפה, לא סתם באנגלית קוראים לחלק הזה Crackling. השומן אכן היה קריספי והבשר נמס בפה ויחד עם המתיקות של השום והמייפל היתה לכולנו חגיגת טעמים. נום נום נום!
אני הזמנתי דג מקרל בתיבול תפוז וזעפרן, ריבת סלק וסלט תפוחי אדמה וואסאבי (£7.5). הדג היה טיפונת יבש מדי לטעמי, כנראה טוגן דקה אחת יותר מדי, אבל שאר מרכיבי המנה פיצו על העניין. הוואסבי התפצפץ בפה, וריבת הסלק היתה מתוקה ולחלחה את הדג והשיבה לו בהצלחה את ה"חיות" לה הוא היה זקוק כל כך.
20:30: סיימנו לאכול... בוחנים את כל הצלחות המונחות לפנינו, תוהים אם אנחנו מסוגלים להזמין את הכל שוב, מהתחלה- אבל מצד שני, אם זו היתה רק הפתיחה, מה עוד מצפה לנו בהמשך? הרף מוצב גבוה עכשיו...
20:40: טה דאם! העיקריות זה העיקר.
ג' ואני החלטנו להזמין את אותה המנה- חזה ברווז במרינדת תפוז וכוכב אניס, עם פירה בטטה (£16). כשמכינים ברווז אין דבר חשוב יותר מאשר מידת העשייה שלו- וגם פה השף לא פישל. הברווז היה ורדרד בדיוק כפי שהוא אמור להיות, בשר רך עם תיבול מתאים של התפוז שפונק על-ידי יין אדום מצומצם במחבת (glaze). פירה הבטטה היה קרמי ולא כבד מדי, ואפילו העלים הירוקים קיבלו את מנת שמן הזית לו היו זקוקים. יאמי.
האהוב הזמין דג Hake (מסוג בקלה) עם קוסקוס ישראלי (בחיי ככה כתוב בתפריט), שהתגלו כאותם פתיתים כמו שהגננת הכינה לנו בגן הילדים, עגבניות שרי ולמון-גראס (£15). הדג היה מלא טעם, לח, ו"התפרק" בדיוק כפי שדג אמור להתפרק ברגע שנוגעים בו עם המזלג. ה"קוסקוס" נהנה מהרוטב החמצמץ והעגבניות הוסיפו עוד עסיסיות למנה.
כלת היומולדת התפנקה בצלע בקר שבושלה בבישול ארוך בתיבול אסייתי שהוגשה עם אורז ושעועית אדוקי (Adzuki). אני מניחה שלא אפתיע אף אחד אם אומר שהבשר היה עשוי נפלא, החליק מהעצם, ושהיה תענוג לסיים את המנה עם האורז שספג את הרוטב המתקתק.
21:30: איך אפשר בלי קינוח?
פה התחלנו להתלבט. אנחנו כישראלים לא ממש מתחברים לכל הפודינגים והקינוחים הסופר כבדים שנוהגים להגיש פה באנגליה. התלבטנו יחסית הרבה זמן, ובסופו של דבר החלטנו להזמין רק 2 קינוחים לארבעתנו.
הראשון- עוגה ממולאת בקרם כרמל ולצידה גלידת קוקוס ורוטב אוכמניות (£6). העוגה היתה דחוסה מדי לטעמי ובעלת טעם קימחי מעט. קרם הכרמל היה מצויין והיה בדיוק בטמפרטורה הנכונה והשתלב טוב מאוד עם הגלידה.
הקינוח השני היה מרקיז שוקולד ולצידו פחזניה ממולאת בשמנת בטעם מנטה ורום (£6). לא הספקתי למצמץ ומרקיז השוקולד התאייד כלא היה. החבר'ה מסביבי חיסלו אותו עוד לפני שהספקתי לומר "ליידי גאגא"!!! נראה לי שהיה להם טעים....
אין מילים בפי, כל המנות, הראשונות וכן העיקריות היוו עבורנו ארוחה משובחת עם טעמים שלא פוגשים בכל מקום. אני יכולה להרשות לעצמי לומר שהייתי שמחה ללחוץ לשף של Made in Camden את היד, הוא עשה עבודה מצוינת בהרכבת המנות, שילוב הטעמים ועל היכולת להפוך חומרי גלם "רגילים" למיוחדים ועם טעם של עוד. המסעדה לא סובלת ממנת יתר של שכרון חושים עצמי, אלא מכבדת את הסועד בעיצוב פשוט, שירות ראוי ואוכל שכבר מעכשיו בא לי לחזור אליו. שאפו.
איך להגיע?
תחנת Chalk farm
Roundhouse
Chalk Farm Rd
NW1 8EH
The description is so vivid interesting ans wonderful. You make it really seductive.
ReplyDeleteThank you so much!! Im glad you enjoyed it.
ReplyDeletehi inbali'job well done and that is fm someone who knows something about food.i love it and am very proud of u.love rochalle
ReplyDelete